עו"ד אורן סלעי נ' הלה הנדסה בניה ויזום (1998) בע"מ ואח'

פסק דין

עניינה של תביעה זו הינו דרישת התובע לתשלום שכר טרחתו בגין טיפול משפטי אשר נתן לנתבעים במו"מ אשר ניהל בשמם אל מול קיבוץ יחיעם.

ביום 27.10.2009 ניתן בתיק זה פסק דין בהיעדר התייצבות הנתבעים לדיון. ביום 9.11.2009 ניתנה החלטתי על ביטולו של פסק הדין, לבקשת הנתבעים, בכפוף להפקדת 9,000 ₪ להבטחת הוצאות התובעים ופסק דין עתידי, אם ייפסק לטובתם.

בקשת רשות ערעור בעניין לבית המשפט המחוזי נדחתה, והסכום האמור הופקד, בסופו של דבר ולאחר ארכות, בקופת בית המשפט.

ביום 26.10.2010 נערך דיון בתיק בפניי, כאשר במועד הדיון שמעתי את עמדות התובע, עו"ד סלעי, והנתבע מס' 2 (להלן: "הנתבע"), שהוא מנהל הנתבעת מס' 1.

הלכה למעשה, כפי שהתברר בדיון בתיק לגופו, אין חולק, כי התובע ייצג את הנתבעים וניהל בשמם מו"מ, אשר הצריך השקעת זמן ומאמץ. הנתבע עצמו אישר עניין זה במהלך ישיבת ההוכחות: ("אין ויכוח שהוא קיים משא ומתן", כלשונו).

סלע המחלוקת בין הצדדים טמון בפרשנות סעיף 1 להסכם שכר הטרחה שבין התובע לנתבעים (להלן: "ההסכם").

לשם הבהירות אצטט סעיף זה במלואו:

"עבור ייצוג וטיפול במו"מ מול הקיבוץ בהסכם התקשרות לבניה מרוכזת במסגרת הרחבת הקיבוץ, כולל פגישות והחלפת טיוטות הסכם עם ב"כ הקיבוץ ועד לחתימת ההסכם, ישולם שכ"ט בסך 3,000$ ומע"מ בלבד.

שכה"ט ישולם עם חתימת ההסכם עם היישוב. (ההדגשה שלי, ע.נ.)"

לטענת התובע, משמעותו של המשפט האחרון בסעיף הינה כי שכר טרחתו המובטח והמוסכם בכל מקרה ישולם במועד חתימת ההסכם. לשון אחר: אין מדובר בתנאי מתלה לחיוב הנתבעים לתשלום שכר טרחה, כי אם בהבהרת מועד התשלום בלבד.

לטענת הנתבעים, לעומת זאת, מדובר בתנאי מתלה, דהיינו: אם ייחתם הסכם, אזיי ישולם שכר הטרחה, ואם לא ייחתם הסכם כאמור יהיו הנתבעים פטורים מכל תשלום.

עוד טען הנתבע, כי התובע הוא מנסח ההסכם, ועל כן, אף אם יש ספק בפירושו של ההסכם, יש לפרש את ההסכם כנגדו.

עיינתי בהסכם בין הצדדים, וכן במסמך קודם, מיום 25.7.2007, אשר כותרתו "הצעה לטיפול משפטי – קיבוץ יחיעם". במסמך זה לא נכללה הסיפא לסעיף 1 להסכם (כמו גם סיומת דומה בסעיף 2 באשר למועד תשלומו של שכר טרחה עבור כל משתכן פרטני).

לאור זאת, נראה שהמשפט נשוא המחלוקת הוכנס על ידי התובע לאחר שיג ושיח טלפוני עם הנתבע, כעולה מכותרת המסמך וההסכם, ועל כן אין לראות בו ניסוח מוכתב של התובע שאמור לשמש לרעתו.

בפועל, ייתכן כי פרשנותו של המשפט מלכתחילה הובנה אחרת על ידי כל אחד מן הצדדים.

נראה שהתובע, מחד, לא התכוון להעניק שירותים משפטיים מבלי שיובטח לו כי שכרו ישולם. מאידך, נראה כי הנתבעת ראתה את התחייבותה כנגזרת מחתימת הסכם, אשר עתיד להכניס לה רווחים, שמתוכם ייגזר שכרו של התובע.

במצב דברים זה, אני סבור שיש לאזן את ציפיותיהם של שני הצדדים, ולפסוק סכום אשר ישקף, מצד אחד, את מאמציו של התובע, ומצד שני, לא יתעלם מכך שהמו"מ אשר נוהל לא הבשיל, בסופו של דבר, להתקשרות אל מול קיבוץ יחיעם.

במצב דברים זה, אינני מקבל את טענת הנתבעים כי לתובע לא מגיע כל שכר טרחה, ואת פרשנותם להסכם ההתקשרות, אולם אני סבור שיש להפחית משכר הטרחה שייפסק לתובע סכום מסוים שישקף את כשלון המו"מ.

לאור האמור, אני סבור כי פסיקת סכום של 7,000 ₪, בתוספת מע"מ, תשקף נכונה את הסכום שאותו על הנתבעים לשלם לתובע בגין שירותיו המשפטיים, ותאזן בין טענות הצדדים.